כשאנחנו מנסים למזער את השפעתנו על העולם מבחינת נזק סביבתי, דריכת פחמן, זיהום אוויר וקרקע וכדומה, כדאי שניתן מבט חודר על מגוון התעשיות סביבנו ומידת התלות שלנו בהם. הצרכים הבסיסיים ביותר שלנו נשענים על תעשיות אלו, אם במזון וביגוד ועד הצורך שלנו במחסה ונוחיות.
בידנו האפשרות למזער משמעותית את השימוש בחומרים שלתהליך הייצור והשינוע שלהם יש השלכות מזיקות על הסביבה והבריאות שלנו.
בנייה טבעית היא אחת מאפשרויות אלו.
בנייה באדמה מלווה אותנו משחר ההיסטוריה האנושית. מהרגע בו האדם החל לבנות לעצמו מחסה, אדמה הייתה חלק משמעותי מהמבנה. הזמינות הגבוהה של האדמה גם באזורים בהם לא היו הרבה חומרי גלם, יחד עם ריבוי תכונות האדמה, איפשר לבני האדם לפתח שיטות בנייה מגוונות בכל רחבי העולם, כאשר השיטות והעיצובים השתנו לפי חומרי הגלם המקומיים, הצרכים של הקהילה וזמינות כוח העבודה.
בנייה בשיטות המסורתיות נקראת ״בנייה ורנקולרית״, כלומר בנייה עממית ללא ארכיטקט. מתוך הטכניקות האלה המוכרות כיום הן: קוב, סבכה מטוייחת (wattle and daub), אדמה נגוחה, לבני אדמה, והמודרניות יותר שהן בניה בחבילות קש וקש-קל.
לבני אדמה בנות כ-12,000 שנים נמצאו ממש באזורנו, החומה הסינית נבנתה ברובה מאדמה נגוחה ומבצרים ומבנים רבים ברחבי העולם נבנו בטכניקות כאלה ואחרות וקיימים עד היום.
באמצעות שיטות אלו, בשילוב פיתוחים מודרניים ותכנון נכון יש לנו יכולת לבנות בכל מקום בעולם, מהמדבריות הצחיחות ועד אזורים טרופיים וגשומים כאשר ניתן לבנות בתים אשר ישרתו אותנו שנים רבות בתחזוקה מינימלית.
אז מהו תכנון נכון?
תכנון ״סולארי פסיבי״ או ״ביו-אקלימי״ אלו גישות המתייחסות לתנאים הקיימים באתר בו נבנה המבנה: תוואי השטח, אקלים, תנועת השמש והאלמנטים, ומתאימות לתנאים אלו את העיצוב המבנה וטכניקות הבנייה המתאימות ביותר, וכך מתאפשר לנו ליצור מיקרו אקלים בתוך הבית. במצב זה ניתן לחיות בבית לאורך כל השנה בנוחיות בהשקעת אנרגיה וכסף מינימליות בוויסות הטמפרטורות.
וכשאומרים ״אדמה״, למה מתכוונים?
בעולם הבנייה באדמה, כאשר מדברים על אדמה מתכוונים לאדמה חרסיתית – אדמה המכילה אחוז מסויים של חרסית, שהיא תוצר בלייה של מסלע לאורך מיליוניי שנים. עקב ההרכב המינרלי של החרסית, היא מקנה לאדמה תכונות פלסטיות ומשמשת כדבק שלנו. ביחד עם חומרים זמינים אחרים התפתחו שלל טכניקות שמלוות אותנו כבר עשרות אלפי שנים ומשומשות גם כיום בבנייה מודרנית ומסורתית כאחד.
מהו בית "נושם"?
״בית נושם״ הינו בית הבנוי מחומרים שביכולתם לספוח עודפי לחות מהאוויר ולשחררם חזרה כשרמת הלחות באוויר יורדת. הם מתפקדים כווסת לחות ויוצרים איזון בחלל הבית אשר משפיע על איכות האוויר והטמפרטורה. איזון זה מתורגם אצלנו כתחושת נעימות כשאנחנו שוהים בחלל לאורך השנה.
חומרי בנייה קונבנציונלים כמו צבע וטיח המכילים דבקים ופולימרים אוטמים את המבנה ומשחררים גזים נדיפים, ובכך לא מאפשרים לבית לנשום ומעלים את רמת זיהום האויר במבנה.
דרך שיטות מסורתיות שפותחו במשך אלפי שנים ובשימוש בחומרים זמינים סביבנו שעברו מינימום עיבוד ושינוע, יש לנו יכולת לבנות לעצמנו מבנים בריאים, נושמים ועמידים, למזער משמעותית את הפסולת והזיהום שנוצרים בתהליך, במשך קיום המבנה וגם כאשר יסיים את תפקידו.
אנחנו יכולים למזער את העלויות של המבנה על ידי השתלבות בתהליך הבנייה ובתכנון ביו אקלימי נכון, וכך למזער את העלויות האנרגטיות של השימוש והמחייה במבנה.
והכי חשוב, נוכל ליצור מבנים יחודיים, יפים, נעימים, בריאים, ולהנות על הדרך
איל שפריר, בונה ומתרגל בשיטות מגוונות מעל עשור בארץ ובעולם, השתתף במגוון רחב של פרוייקטים, קונבנציונלים ואלטרנטיביים.
בשבע שנים האחרונות איל מתמחה בשיטות בנייה מסורתיות עם דגש על שימוש בחומרים טבעיים, מקומיים וזמינים כדי ליצור מבנים חזקים, בריאים, אסתטיים ובעלי אופי ייחודי. תהליך הבנייה הינו בשילוב קהילות ואוכלוסיות מגוונות.
כיום איל מתמקד בחינוך ובשיתוף ידע ע"י ייעוץ ליחידים ולימוד סדנאות מקצועיות לבנייה טבעית.
איל מנחה קורסים של בנייה באדמה בגן הבית של הרדוף
