אז בואו נתחיל לספר לכם קצת, מי בעצם עובד בשדה…
״גן הבית – חווה חקלאית חינוכית, שיקומית, אורגנית.״
חווה שיקומית? מה זה אומר?
הכוח העיקרי שפועל בשדה, אלו אנשים מ״חירם״. ״חירם״ זאת קהילה שיקומית בקיבוץ הרדוף המיועדת לצעירים המתמודדים עם משבר נפשי. המסגרת השיקומית כוללת בתוכה עבודה יום יומית וכך חלק מהאנשים ב״חירם״ בוחרים לעבוד בענפים כמו קרמיקה, צורפות וטקסטיל וחלקם בוחרים להגיע בוקר בוקר אל השדה.
וככה כל יום. אבל לא בדיוק… כי כל יום אנחנו מתעוררים קצת אחרת. בכל יום אנחנו קצת יותר ממה שהיינו אתמול, ובכל יום גם השדה הוא קצת אחר. יש ימים בהם השינוי ניכר – רוח מזרחית חדשה, שרב פתאומי או גשמים עזים שמסיטים אותנו ומאיימים.
לפעמים קשת כפולה מרחיבה את הלב והכל פתאום נרגע. לפעמים השינוי הוא כאילו בלתי ניתן לזיהוי, אבל הוא קיים. הזרעים התחילו נביטה עדינה, השומר שאתמול היה דק היום מתחיל להתמלא. הכלניות כבר קצת יותר גבוהות, הקלמנטינות מתוקות ובשלות.
לפעמים יש אכזבה – המנגולד מלא חורים, איזה חרק מנשנש אותו! החסה עולה לפריחה לפני שהספקנו לקטוף אותה, הכרובית מאחרת לגדול ועץ התאנה התמלא מזיקים.
אנחנו קצת מתבלבלים וחושבים שאנחנו חיים בעולם סטטי וצפוי ולכן מצפים מעצמנו להיות כאלו. תמיד במיטבנו, תמיד חזקים ובתנועה ישרה קדימה. השדה מזכיר לנו ש, ובכן, זה לא בדיוק ככה…
העבודה בשדה מושיטה לנו יד ומבקשת – תהיו רכים. תזכרו, שכל דבר בזמנו והכל גמיש. מה שמרגיש תקוע היום, מחר אולי יפרח. את החלק בתוכנו שנבל או נפגע, אפשר להשאיר ולתת לו לחזור לאדמה ולזרוע משהו חדש על יסודותיו.
ואם זה לא שיקום…
