הרבה דברים מייחדים את גן הבית של הרדוף. מלבד האנשים שפועלים ומניעים את החווה, ישנה הבחירה כיצד לעבוד עם האדמה – איך לפנות אליה וכיצד לגדל בה את מה שאנחנו רוצים. הרי האדמה היא הבסיס, זאת שבסופו של דבר נותנת את הטון ומגישה לנו בצורת פרי או ירק את עצמה.
גן הבית של הרדוף פועל ברוח החקלאות הביו-דינאמית, שאחד מעקרונותיה הוא השבחת וטיפוח האדמה בה אנו מגדלים את התוצרת. לא די בחקלאות אורגנית שלא פוגעת באדמה, אלא אנו שואפים להעשיר, לשפר ולטפח אותה. אדמה בריאה היא אדמה עשירה בחיים – פטריות, בקטריות, תולעים, נמטודות, עולם שלם של חיים בלתי נראים לעין (לרוב) שחי ופועל, ניזון, מזין, מפרק ובונה את האדמה כל הזמן.
על מנת לדאוג שבקרקע יהיו כל המינרלים והנוטריינטים שצמח צריך, וכן על מנת לטפח ולשמור על המרקם והמגוון הביולוגי של האדמה, אנו עושים כל עונה רוטציה ונותנים לחלקת האדמה שסיימנו לעבוד בה לנוח ולצבור כוחות במשך שתי עונות. כך למעשה, שטחי הגידול של גן הבית מחולקים לשלוש – שטח אחד פעיל בו אנו מגדלים, שני שטחים נחים. ומה זה אומר נחים?
על שטח אחד, זה שעתידים לגדול בו גידולי הקיץ, אנו זורעים במהלך החורף קטניה שתשמש כ״זבל ירוק״ – במקרה שלנו חילבה.
לפעולה זו יש כמה סיבות –
הראשונה היא להגן על האדמה שכבר מוכנה בערוגות מפני סחף בחורף והשניה היא העשרת הקרקע בחומר אורגני ובמינרלים – הקטניות מבצעות שיתוף פעולה עם בקטריה הנקראת "ריזוביום". אותה בקטריה מקבעת חנקן מהאוויר ואוגרת אותו על שורשי הצמח. בשיא הפריחה של החילבה אנו קוצצים ומצניעים אותו באדמה. בפעולה זו הזבל הירוק בקרקע מתפרק ואותן בקטריות הופכות להיות חנקן זמין לגידולי הקיץ.
על שטח אחר שנח, אנו מגדלים חיטה – הגרעינים הולכים ללול, הקש ליצירת קומפוסט והגידול עצמו שומר על האדמה מפני התייבשות בקיץ וסחף בחורף.
בתוך השטח בו אנו מגדלים את הירקות, אנו עושים חלוקה ולא מגדלים את אותו הגידול באותה ערוגה בשביל למנוע ניצול יתר של משאבים באותה חלקת אדמה.
ובמה אנחנו מזינים את האדמה?
ב״גן הבית של הרדוף״ אנחנו מייצרים קומפוסט משלנו, מזבל הפרות מהרפת האורגנית של הרדוף. הקומפוסט מורכב מצואת הפרות (רכיב החנקן) ומחומר צמחי ( רכיב הפחמן) אותם מערבבים יחד.
לערמת הקומפוסט אנו מוסיפים שישה תכשירים ביו-דינאמים שניתנו לחקלאים על ידי ד"ר רודולף שטיינר בשנת 1923.
בזמן תהליך יצירת הקומפוסט, פנים הערימה חם – בפעולות הפירוק של החומר האורגני ע״י המיקרואורגניזמים והבקטריות נוצר בחום.
בעזרת שמירת הערמה לחה והפיכתה, וכך הזנה מתמדת שלהם, אנו שומרים על חום של כ 65 מעלות צלסיוס. לאחר כ 4-5 הפיכות החומר מוכן לדישון השדה.
לקראת הסתיו החומר ניתן לשדות ומוצנע. אחריותנו כחקלאים לראות את האדמה כישות חייה, לשמור עליה, לטפח אותה ולהעבירה לדורות הבאים טובה יותר.
